פסק-דין בתיק ס"ע 43295-07-10

1.    התובע, פועל תושב העיר יריחו, טוען כי הועסק על ידי הנתבע באופן ישיר, בהיקף מלא וברציפות, מחודש אוגוסט 2001 ועד לפיטוריו במחצית חודש אוגוסט 2009. הנתבע, תושב היישוב ורד יריחו, שלו שטחים חקלאיים מחוץ ליישוב אותם הוא מעבד, טוען כי התובע לא ביצע עבורו עבודה כלשהי וכי כלל אינו מכיר אותו.

2.    בתביעתו עותר התובע לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, הפרשי שכר מינימום, פדיון דמי חגים, פדיון דמי חופשה ופדיון דמי הבראה.

3.    בית הדין קיים בהליך זה שתי ישיבות להוכחות מן הטעם שמצבו הבריאותי של הנתבע לא אפשר לו להתייצב לישיבה הראשונה. בישיבות ההוכחות נשמעו חקירות התובע והנתבע בלבד. הצדדים ביכרו שלא להעיד עדים נוספים מטעמם. בתום ישיבת ההוכחות השנייה נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה.

4.    השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים והטעונות הכרעה הן אלה :

[א] האם התקיים קשר כלשהו בין הצדדים? ככל שהתשובה לכך היא בחיוב, אזי האם נרקמו בין הצדדים יחסי עבודה בחלק מהתקופה הנטענת או בכולה, והאם נותר הנתבע חב לתובע כספים בגין הזכויות הקוגנטיות להן הוא טוען.

[ב] ככל שנרקמו יחסי עבודה בין הצדדים אזי מה היו נסיבות סיומם. האם התובע פוטר כגרסתו והאם זכאי הוא לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. 

5.    בטרם נפנה לברור המחלוקות שמנינו לגופן, נקדים ונבאר כי עניין לנו במקרה סבוך. על אף שהמסכת העובדתית בהליך אינה מורכבת באופן מיוחד, ההכרעה בו אינה פשוטה כלל ועיקר. זאת על שום ששני הצדדים ביכרו שלא לתמוך גרסתם בדי ראיות אובייקטיביות, שניתן היה לצפות שיביאו לפתחו של בית הדין. התובע לא העיד איש מלבדו. לא תמך גרסתו בדי מסמכים, דוגמת אישורי כניסה  לישראל  או עבודה בה. הלכה ולמעשה, התובע מבקש מבית הדין כי יכריע בהליך על סמך עדותו בלבד, שלטעמו לא נסתרה בחקירתו הנגדית של הנתבע. בדומה, גם הנתבע לא העיד איש מטעמו ועל אף שיכול היה בנקל להציג ראיות שייתמכו בעדותו ויסתרו את גרסת התובע ביכר שלא לעשות כן.

בהתחשב בכלל נסיבות העניין, ובעיקר נוכח התמיהות המרובות והקשיים הבלתי מבוטלים שהתגלעו בגרסת הנתבע, אל מול גרסתו העקבית של התובע, מצאנו כי דין התביעה להתקבל, והכל כמפורט מטה.  

6.     קיומו או העדרו של  קשר בין הצדדים ובפרט יחסי עבודה - גרסאות הצדדים

לטענת התובע וכמבואר בפתח הדברים, הועסק ישירות על ידי הנתבע כפועל בעבודות חקלאיות בשטחים החקלאיים אותם מעבד הנתבע בסמוך למושב ורד יריחו. זאת מחודש אוגוסט 2001 ועד ליום 15.8.2009. בחקירתו הנגדית הוסיף התובע, כי המועד המדויק בו החל עבודתו אצל הנתבע היה יום ה - 20.8.2001 (עמ' 6 שורה 6). לטענת התובע משך כל תקופת עבודתו דאג הנתבע להנפיק לו רשיונות עבודה אשר נותרו בחזקתו, שילם את שכרו, פיקח על עבודתו וקבע את תוכנה. כך העבודה בוצעה באמצעות ציוד של הנתבע. 

7.    הנתבע מצדו טוען כי התובע לא ביצע עבורו או עבור מי מטעמו עבודה כלשהי וכי כלל אינו מכיר אותו. כן נטען כי הנתבע לא קיים עם התובע משא ומתן כלשהו באשר לתנאי העבודה, לא דאג להנפקת רשיונות עבודה עבורו, לא שילם לו שכר, לא נתן הוראות הנוגעות לביצוע העבודה, לא הסיעו לעבודה או ממנה וממילא לא פיטר אותו. בכתב הגנתו הוסיף וביאר הנתבע דברים שמפאת חשיבותם נביאם כלשונם: " הנתבע יטען שמעולם לא העסיק את התובע ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד...וכי הקים בשנת 1997 חברה ביחד עם אחר ששמה "קרנטל חקלאות בע"מ" וכן בשנת 2004 הוקמה חברה אחרת בשם "ירוק במדבר בע"מ" אשר ניהלו את כל העניינים הקשורים לגידולים החקלאיים וכי החברות הזמינו את העבודות עבורן באמצעות קבלן עצמאי בשם עבדל כארים עמר אשר ביצע את כל העבודות החקלאיות בהתאם לדרישות של החברות ועם סיום העבודות שבוצעו על ידו באמצעות עובדיו שהועסקו על ידו נערכה התחשבנות מעת לעת מדי 30 יום ושולמה תמורה על ידי החברות ישירות לקבלן בתנאים של אשראי שוטף פלוס 30 יום"....יודגש שהנתבע עבד כעובד בשכר אצל החברות כולל החברה האחרונה בשם ירוק במדבר בע"מ...אין יחסי עובד מעביד בינו לבין התובע לא באופן אישי ולא באמצעות החברות אשר מהוות אישיות משפטית נפרדת אשר הזמינה את העבודות החקלאיות...".

בתמיכה לגרסה זו צירף הנתבע לתצהירו: תעודת עוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף של קרנטל חקלאות בע"מ מיום 29.6.2007; תעודת התאגדות של חברת ירוק במדבר בע"מ מיום 20.6.2004; שלושה תלושי שכר של הנתבע מאת חברת ירוק במדבר בע"מ לחודשים פברואר עד אפריל 2011.

8.    גרסת הנתבע לפיה אינו מכיר את התובע וזה לא ביצע עבודות חקלאיות בשטחים המעובדים על ידו לא עמדה במבחן החקירה הנגדית -

הנתבע עשה כל שלאל ידו כדי להרחיק עצמו מאת התובע. אמנם אין הוא מכחיש את העובדה כי דרושות 'ידי אדם' לעבודות הקשורות בגידולים החקלאיים אלא  שכפי שהוברר בחקירתו הנגדית, ידיים אלה הן של אנשים 'שקופים' מבחינתו (עמ' 34 שורה 2) וכך הוא גם התובע. אלא שגרסה זו לא עמדה במבחן החקירה הנגדית ככל שנגעה לתובע ונבאר.

9.    חקירתו הנגדית של הנתבע התאפיינה בניגוד בולט וחד בין 'תשובות מוכנות' ומתוכננות בהן שב ודקלם את הגרסה לפיה אינו מכיר את התובע, כלל לא יודע מי הוא אדם זה וכי אינו מעסיק עובדים כלל ועיקר, לבין חלקים אחרים בחקירה בהם לא הבחין כי נשאל שאלות הקשורות בתובע או במתכונת העסקת עובדים ולחלופין, כשהשיח לפי תומו. או אז ולפתע ידע מי הוא התובע ופרטים רבים ונוספים. כך לדוגמא, כשנשאל האם לתובע, ששמו הפרטי הוא לואי, יש רכב השיב "מי זה לואי?" וטען כי אינו מכיר שם זה כלל, או כי יש הרבה אנשים העונים לשם זה ו" את התובע אינני מכיר " (עמ' 23, שורות 23 - 28). אלא שבהמשך החקירה וכשנשאל כביכול על נושא אחר - מי מבצע את עבודות הריסוס בשטחיו החקלאיים - השיב " יש עובדים אצל עבד אל כרים עצמו או בנו. לא לואי" (עמ' 32 שורה 15). הנה כי כן באופן מפליא יודע הנתבע מי הוא לואי, מה הוא שמו ואילו עבודות בדיוק הוא מבצע או לא מבצע. בדומה, במהלך חקירתו הנגדית התרגז על השאלות שנשאל וככל הנראה על הסיטואציה בכללותה ובין היתר טען כך: "...אני טוען שאין לי עניין ועסק עם התובע לא מכיר אותו ולא יודע למה צריך להסביר. אני מעסיק ואני הכל. אני מעסיק כבר 30 שנה מכירים אותי. פעם ראשונה שמגישים תביעה נגדי. אדון  לואי הנכבד אם היה רוצה כסף ממני לא היה צריך אותך (בא כוח התובע - ר.ב.ה.) אם היה בא אלי פונה אלי כמו שאנחנו רגילים באזור עם אנשים מכובדים. יושבים ומדברים ובמידה ומגיע אלי מקבל....הוא לא פנה אלי לא במישרין לא בעקיפין. דרכך במכתב מתריע. דע לך כך וכך..לא היה דבר כזה. נראה לי אם מותר שזה טרנד תביעות בשנים האחרונות לפי בג"ץ גבעת זאב שאתם באים. אין לי עניין עם האדם הזה שנקרא לואי לא מכיר אותי. לאורך 8 שנים עובד כטענתו ואינו יודע...האדם עבד צמוד אלי. לא אחד מ - 70 שהופיע פעם בשנה....הוא לא ידע שיש חברת צביה חקלאות קרנטל חקלאות שהוא מועסק על ידי חברות...". נותר רק לתמוה אם הנתבע אינו מכיר את התובע או את שמו כיצד הפך ל"לואי המכובד" ומדוע סובר הנתבע כי ראוי היה שיפנה אליו ישירות או בתיווך של אותם מכובדים. אם כלל לא עבד מה הטעם לאותה פניה ומדוע יזכה בכספים כלשהם. כך ועל אף שכביכול מוצגים הדברים בדרך של שאלות רטוריות סובר הנתבע עצמו כי התובע אינו אחד מאותם 70 עובדים 'שקופים' שהופיעו פעם בשנה והיה עליו לדעת כי בבעלותו חברות בהם הוא מועסק. זאת בניגוד לטענתו הוא כי החברות מתקשרות עם קבלן לביצוע עבודות ולא מעסיקות עובדים משל עצמן. משאלה הם פני הדברים קשה שלא לקבל את הרושם כי הנתבע יודע היטב מי הוא התובע וההליך בבית הדין לא היה לו המפגש הראשון עמו.

10.  זאת ועוד, מחקירת התובע התבהר כי ידועים לו 'פרטים מוצפנים' רבים אודות הנתבע שהדעת נותנת כי קשה היה לו לבדות לו לא היה בינו לנתבע קשר כלשהו. חלק מאותם פרטים אושרו על ידי הנתבע בחקירתו ולחלופין לא נסתרו. כך, תאר התובע את מיקום השטחים החקלאים ביחס לישוב ורד יריחו (עמ' 11 שורות 1 -4 ) ותאור זה אושר בחקירתו הנגדית של הנתבע (עמ' 21 שורות 19 - 26). התובע טען כי הנתבע עסק בגידולים חקלאיים מגוונים בהם בצל, חצילים פלפלים וכי הוא עצמו עבד בהם. כן טען כי היה עובד על גבי טרקטור בבעלות הנתבע, בריסוס בשעות הלילה (עמ' 7 שורות 1,9, 14) ואף הציג במהלך חקירתו את רשיון הטרקטור שהוא מחזיק בו (עמ' 18, שורה 31). בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי גידל ענבים, חצילים, פלפל, בצל ולעתים עגבניות או קישואים (עמ' 21 שורה 28) ובעבר גם תמרים (עמ' 32 שורה 3). כן אישר כי עבודות הריסוס התבצעו בטרקטור ובמרסס השייכים לו (עמ' 30, שורות 19 -22), וכי ריסוס הענבים אכן התבצע לעתים בלילה בגלל הרוח. אלא שבד בבד טען כי הוא עצמו שביצעם כי " בלילה אני לא מעסיק עובדים. אסור להם להיות שמה " (עמ' 25, שורה 29). לעניין העסקת העובדים נחזור בהמשך הדברים אלה שטענת הנתבע לנוכחותו הלילית בשטחים החקלאיים מתיישבת עם טענת התובע כי גידולי הנתבע הם הם תמצית חייו, וכי הוא נוכח בשטחיו החקלאיים 24 שעות (עמ' 14, שורה 28), מהלך כל ימות השנה. לא נוטל חופשים ואף לא בחגים שכן " צביקה לא היה חוגג " (עמ' 14 שורה 26). ואכן וכהמשך ישיר מאשר הנתבע בתצהירו כי העבודה בשטחים החקלאיים התבצעה בימי חול, בשבתות, בחגי ישראל כולל ביום הכיפורים (סעיף 2(ז) לתצהיר הנתבע). עובדות אלה שב ואישר בחקירתו הנגדית (עמ' 22, שורה 1). התובע טען גם כי "הקבלן" מר עמאר ממשיך להיות מועסק על ידי הנתבע עד עצם היום הזה והעניין אושר על ידי הנתבע (עמ' 29, שורה 22).

11.  בדומה, ידע התובע את סוג הרכב בו נוהג הנתבע (עמ' 11, שורה 24); תאר את מיקום משרדו של הנתבע בשטח ואת צורתו (עמ' 12 שורה 12); תאר את התיק בו החזיק כספים שחילק לפועלים במועד תשלום שכרם (עמ' 14, שורה 10) ובניגוד לנתבע, היה עקבי במהלך כל עדותו והתעקש על קשריו האישיים עם הנתבע.

כללו של דבר, בין התובע לנתבע התקיימו קשרים שתמציתם עבודות חקלאיות שביצע התובע בשטחים שמעבד הנתבע. התובע והנתבע מכירים זה את זה והליך זה אינו המפגש הראשון ביניהם כלל ועיקר.

משאלו הם פני הדברים הרי שיש לפנות לבחינת השאלה האם נרקמו בין התובע לנתבע גם יחסי עבודה ולכך נפנה עתה.